get ready for 2013

איזה תירוץ טוב יותר ללבוש דברים נוצצים ומבריקים מאשר הסילבסטר?
כי להתלבש בהתאם לאירוע זה הכי כיף.
אז למרות שסילבסטר היה אנטישמי,
הנה חמש הצעות הגשה לסילבסטר:

 

ללכת על פייטים

כי הגיע הזמן להעביר את הפייטים לארון הגברי.

אם מאזנים אותם עם פריטים שחורים סולידיים, 
אפשר גם לצאת מזה בשלום.

Bobo in Gindi TLV Fashion week 2012- part two

אתמול בפעם השנייה שלי בשבוע האופנה (בתצוגות של יוסף ואלון ליבנה), כבר לא הייתה את אותה תחושת ההתרגשות שליוותה את הפעם הראשונה. הצפיפות הייתה גדולה וכל העולם ואחותו האופנתית נכחו שם. אני מניח שאפשר לומר שכבר לא הייתי בתול.
נהניתי במיוחד מהבהייה בזרקורים מאירים את השמים ומהמסלול הנוצץ בתצוגה של אלון ליבנה, שפיזר אבק פיות עם כל צעד של הדוגמניות. כזה אני- אוהב דברים זוהרים ונוצצים.

Bobo in Gindi TLV Fashion week 2012- part one

אמש הגעתי בפעם הראשונה לשבוע האופנה, לתצוגה של המותג SAMPLE.
לא ארחיב בדיבור על התצוגה עצמה (שהייתה נפלאה), אלא יותר על הדבר שאני אוהב לכתוב עליו יותר מכל: על עצמי.
כאחד שלוקח חלק לא פעיל בעולם האופנה הישראלי, ובעיקר יושב בבית, צורך אינטרנט ומגזינים, רואה ערוץ האופנה הישראלי (ברגעים הפחות יפים שלי) וכותב על כל זה פה, הרגיש נחמד להיות שם, לראות את הכל בלייב ולקחת בזה חלק.
למשך שעתיים הרגשתי שאני חלק ממה שקורה, ממש כמו אותן הבלוגריות מחו"ל שאני עוקב אחריהן בדבקות.
בקשר לאירוע עצמו- הכל היה מנוהל ומעוצב בצורה מרשימה ביותר, ולרגעים היה ניתן לשכוח לחלוטין שאנחנו בתל אביב.
ההשקעה הן מצד המארגנים והן מצד המשתתפים נפלאה בעיניי.
החוויה כולה הייתה אסקפיסטית בצורה נהדרת, הרגשתי בר מזל וגאה להשתייך לעולם האופנה, שנראה כל כך זוהר ומזמין.
כל זה כמובן עד שחזרתי לשגרת חיי האפורה בשנקר, והמציאות הכתה בי כשמצאתי את עצמי שוב בוכה בתסכול מעל מכונת תפירה.
אין ספק, שני צדדים לעולם האופנה.

Having a Peggy Bundy day

את הסווט-שירט (חולצת מיזע אם תרצו) המנומרת המושלמת הזאת מצאתי ב-H&M כבר בקיץ, אבל פשוט לא יכולתי להשאיר אותה שם. חודשים ארוכים היא חיכתה בארון לרגע הזוהר שלה, שסוף סוף הגיע השבוע. 

בכנות, מעולם לא חשבתי שאי פעם אלבש מנומר. אבל הסוג הזה של המנומר עושה לי טוב. מי היה מאמין.

Upside down

הבעת התוגה על פניי היא לא מקרית. החזרה ללימודים נותנת את אותותיה בי בכל צורה.

ימי לימוד ארוכים, שלעתים נמשכים גם אל שעות הערב המאוחרות, מצריכים התארגנות מיוחדת.

בימים כאלה לבישת מקבץ מהפריטים האהובים עליי משמחת מעט את לבי.

ללבוש מכנסיים נוחים במיוחד מבד מודפס וקליל ליום לימודים ארוך זה הכי מפנק.

את המכנסיים הקלילים איזנתי עם חולצת ג'ינס ישנה שכיף ללבוש, בעיקר כי היא משמשת לי בתור חולצת הצלה ברגעי משבר מלתחתיים.

מה שאני אוהב במיוחד במראה הזה זה את היפוך החומרים- חולצות (לא אלגנטיות) עשויות בדרך כלל מבדים קלים, לעומת מכנסיים שכמעט תמיד עשויים מבדים נוקשים יותר (בהתייחסות לבגדי גברים כמובן).

אז במקרה הזה- זה הפוך.

חולצות אריג קשיחות זה הדבר החביב עליי כרגע, ואם כבר, אז לאזן אותן עם מכנסיים פחות פורמליים ונוחים ממש.

סיימתי במשקפי שמש צבעוניים- להרמת המצב רוח.

Print me

קודם כל- התחילה שנת לימודים חדשה, ולכבודה התחדשתי בצבע שיער נוסף, ובכך הצטרפתי גם אני למעגל ההולך ומתרחב של אנשי שני הצבעים בשיער. תקפצו לי, אני אוהב את זה.

Color block me

Salvatore Ferragamo Men Spring/Suumer 2013

Milan Men's Fashion Week

בתחום תקשורת האופנה מאוד אוהבים להכריז על טרנדים, כל עונה והטרנדים שלה. 

בקיץ שעבר זה היה ה-color blocks, בלוקים של צבע, אם תרצו. 

זו בלי ספק הייתה מגמה שולטת במסלולים, וגם תורגם רבות באופנת הרחוב, אבל מה לעשות שיש דברים שהם נצחיים, ושילובים של צבעוניות עזה זה לא משהו שהומצא בעונה שעברה, ובאותה מידה זה גם לא הולך לצאת מהאופנה בעונה הבאה.

לראייה- תצוגת הגברים לאביב-קיץ 2013 של סלבדור פרגמו- אחת התצוגות היותר כיפיות שראיתי לאחרונה.

הכל מושלם, החל מהנעליים, דרך המשקפיים וכמובן הבגדים, אבל בעיקר אהבתי את הצבעוניות האדירה.

תיהנו. 

XOXO

BOBO

טורבן אופנה

כחלק מהשפעה כללית של לבוש אוריינטלי על עולם האופנה בשנים האחרונות, הטורבן מככב כפריט אופנתי אצל נשים כבר תקופה די ארוכה. רק לאחרונה עושה רושם כי הוא חוזר למגדר המקורי שלו- לגברים.
מי שאימץ את הטורבן בחום הוא לא אחר מז'אן פול גוטייה, ששילב טורבנים בכל הלוקים לקולקציית אביב-קיץ 2013 שלו, ואף חבש אחד בעצמו כשהופיע בסוף תצוגת ההוט-קוטור שלו.
קארל לאגרפלד כבר עשה את זה לשאנל ב-2011, אבל לדעתי גוטייה עושה את זה הרבה יותר מגניב ומעורר השראה.
הניסיון שלי לאמץ את העניין על עצמי לא עלה יפה בנסיונות הראשונים, ואני עוד אצטרך להשתפר בקשירה שלי...
אבל זה מה שיצא, לבינתיים. המשך יבוא.

Jean Paul Gaultier SS 2013

משחקי שקפקפות

אפתח בזכרון קשה מהעבר:

זה היה קיץ. הייתי תלמיד תיכון תמים. היינו בטיול השנתי באילת.

כולם היו בחוף וחלק מהאנשים החליטו להיכנס למים. מסיבה לא ברורה, גם אני הייתי ביניהם. 

בטיפשות גמורה נכנסתי לים יחף. הכל היה בסדר עד שדרכתי על משהו במים.

זה כאב, זה עקץ, זה צרב- זה היה קיפוד ים. ברור.

למה נזכרתי במקרה הטראומתי הזה דווקא עכשיו? בעקבות הרכש האחרון שלי- השקפקפים. 

אז לא העלתי בדעתי בשום אופן לנעול שקפקפים, שהיו יכולים בקלות למנוע את כל האירוע המצער הזה, והיום איך שראיתי אותם ידעתי שאני חייב כאלה.

זה הלהיט האחרון מסדרת הדברים מפעם שגורמים לנו לתחושת נוסטלגיה חמימה.

וידוי נאות- בתור ילד מעולם לא היו לי. אני העדפתי לדרוך על קיפודי ים בגבורה.

אבל דווקא היום הם עושים לי את זה מאוד, כי מה יותר כיף מללכת עם ולהראות בלי? 

בנוסף יש את עניין אפקט השקיפות שתמיד אהבתי.

לדוגמא- זוכרים את משחק המחשב הקלאסי "קומנדר קין"? זוכרים את עולם הזכוכית שלו?

היה משהו שתמיד קסם לי בעולם הזה, עם כל משחקי השקיפויות שלו, העצמים הנעלמים ותעתועי העיניים.

זה שם או שזה לא שם?

זאת האסוציאציה שמעלים לי השקפקפים, הידועים גם בכינוים נעלי ג'לי או סנדלי המדוזה, מה שתבחרו. 

בנוסף, יש משהו באביזרים שקופים שישר מזכיר לי קרח, ובאופן אוטומטי נותן תחושה מרעננת שכל כך צריך בקיץ הבלתי נסבל הזה. 

בקולקציית נשים אביב-קיץ 2010 של פראדה למשל, נעשה שימוש רב באלמנטים השקופים, בעיקר באביזרים, מה שנתן לכל התצוגה תחושה קרירה, מרעננת וגם די עתידנית.

והחלק הכי טוב בשקפקפים החדשים שלי- הם זוהרים בסגול זרחני באור שמש!

Prada spring 2010

נעלי מדוזה...?

commander keen

את התיק הזה מצאתי בבית בארון גבוה ונידח, ואהבתי אותו בדיוק מאותן הסיבות שאהבתי את השקפקפים.

יש גם משהו כמעט קינקי בזה שכל תוכן התיק שלך חשוף לעולם,

ממש כאילו כל עובר אורח ברחוב יכול להיכנס לך לראש ולקרוא את נבכי נפשך.  

Prada spring 2010

XOXO

BOBO

מרענני קיץ

אני שונא את הקיץ.
שונא חום, שונא לחות, שונא שמש, ולא מספיק מת על הים בשביל לראות בו פיצוי על כל הסבל הזה.
במיוחד סבלתי בשבועיים האחרונים שהיו החמים ביותר שזכורים לי אי פעם, או שזה פשוט אני שהזדקנתי...
ובכל זאת הנה שלושה דברים קטנים שריעננו לי מעט את התקופה הקשה הזאת:

פוני לגברים

כבר הרבה זמן שאני מנסה את העניין הזה של פוני, אבל התחושה היא שהסביבה פשוט עוד לא ממש מבינה את זה. אחת לכמה זמן אני חווה התקף שיגעון קל- לוקח מספריים וחותך לעצמי פוני, והתוצאות בכל פעם שונות ומגוונות- לטוב ולרע.
ופתאום, כשהתבוננתי בתמונות משבוע אופנת הגברים האחרון- ראיתי פונים בכל מקום, על כולם- גם במסלולים וגם בקהל. אז רק רציתי לציין- אני עשיתי את זה קודם.
ושוב פעם גזרתי, רק שהפעם נתתי לספר שלי לעשות את זה. התוצאה טבעית יותר ופחות חותכת ונוקשה.
אומנם שיער על המצח זה פחות פרקטי לחום הלח של תל אביב, אבל לפחות ככה פסיכולוגית אני מרגיש שאני בלונדון.

פונים בכל מקום:

TOPMAN FW 2012

andrea pompilio SS 2013

neil barrett SS 2013

christophe lemaire SS 2013

אני מתוך פרוייקט צילום שהשתתפתי בו
חורף 2011

סנדלים

אני אוהב סנדלים. תמיד אהבתי. החל ממאי, פחות או יותר, אני נוטש את הנעליים שלי לטובתם.

לא מסוגל לסגור את כף הרגל שלי בגרב ונעל בעונה החמה.

הם יכולים להשתלב עם כל דבר כמעט, ועם הסנדל המתאים בלוק הנכון אפשר גם לקבל מראה יותר אלגנטי, מה שמהווה פתרון נוח מאוד לקיץ שלנו. 

אהבתי במיוחד את הסוג הסגור יותר שנעלו הדוגמנים בתצוגה האחרונה של פול סמית'- סנדל בסגנון שנקרא אצלנו גם "סנדל סבא", שבלי ספק הוכיח שגם עם הלוק המחוייט ביותר אפשר לנעול סנדלים, ולהישאר ייצוגי.

Paul Smith SS 2013

שמחתי במיוחד לראות אותם מכיוון שגם לי יש סנדלים כאלה כבר די הרבה זמן, וכמו במקרה הפוני גם פה הדעות היו חלוקות. קניתי אותם בחנות קטנה ברחוב לוינסקי בקיץ 2010 וחרשתי להם את הצורה עוד לפני שהם נראו בכל מקום.
החדשות הרעות: בתחילת הקיץ הזה הם נקרעו בצורה חסרת תקנה.
החדשות הטובות: מצאתי בזארה את אותם הסנדלים בגירסא משופרת. יש יתרון להתמסחרות.

מימין: הסנדל החדש מזארה, משמאל: הסנדל הקרוע מלוינסקי

חולצת ג'ינס

הפריט החדש והאהוב עליי ביותר כרגע בארון שלי הוא חולצת הג'ינס הזאת שאני הכנתי.

אני אוהב להכין פריטים פשוטים מחומרים שנמצאים מחוץ להקשר המתבקש שלהם- לדוגמא טי שירט מג'ינס.

הדברים הפשוטים ביותר הם היפים ביותר בעיניי, ולכן אני אוהב חולצות בגזרות טי הכי בסיסיות, אבל עם טוויסט באוברסייז, בשרוולים ובמפתח צוואר העמוק.

משקפי שמש- chop shop

תיק- Tes

שיהיה המשך קיץ קל...

XOXO

BOBO

קיץ חם

באחד הימים החמים ביותר שהיו עד כה בקיץ הזה, לא מצאתי מה ללבוש.
המחסור המעיק במכנסיים קצרים בארון שלי הביא אותי לעשות מעשה.
כפי שכבר ציינתי בעבר- כשזה נוגע לבגדים אני נוטה לאגרנות מוגזמת, ובאותו יום הקורבן שנבחר היה ג'ינס ישן.
הוא היה כבר חסר סיכוי מבחינת הגזרה, ולכן בחרתי לחתוך אותו קצר-קצר ולשסע אותו לגזרים.
כבר הרבה זמן שחשקתי בג'ינס קצר וקרוע, אבל לא ממש מצאתי אחד שהתאים לדרישות שלי, אז בקיץ הזה סוף סוף יצרתי לעצמי אחד- והוא בלי ספק הפך לאחד הפריטים הכי חרושים, נוחים ופרקטיים במלתחת הקיץ שלי.
החולצה המכופרת (מחנות יד שנייה) איזנה את הג'ינס הקרוע במראה פחות זרוק, אבל עדיין לא מכביד בחום הנורא.
משקפי השמש הצבעוניות מ-H&M בשילוב עם השרשרת מ-TOPSHOP סיפקו לי את זריקת הצבע הרצויה.

תיק עור מהעיר העתיקה בירושלים שקניתי תחת לחץ כבד מצד המוכר- שהיה עקשן במיוחד.

בסופו של דבר שילמתי עליו מחיר מצחיק והוא אחד התיקים היותר שימושיים שלי, אז זה יצא לטובה.

תודה לעומר על התמונות

XOXO

BOBO

קורדרוי בקיץ?

לכולנו קורה לפעמים שפשוט נמאס מכל מה שיש לנו בארון ואין מה ללבוש.
לצערי מאז תחילת הקיץ זה קורה לי יותר מדי- ובהיותי מובטל בתקופה האחרונה, אני גם לא מרשה לעצמי להרחיב את המלתחה.
זמנים נואשים מצריכים אמצעים נואשים- או במקרה שלי- אילתור.
מכנסי קורדרוי מעולם לא היו הדבר החביב עליי, למרות ניחוח הוינטאג' שעולה מהם ולמרות ש"אמריקן אפרל" מוכרים אותם כבר מזמן, אני באופן אישי לא הצלחתי להתחבר או לראות איך הם משתלבים בארון שלי לרוחי.
עם זאת, יצר האגרנות שלי בשילוב עם הקשר הסנטימנטלי שאני רוכש לבגדים, מנעו ממני לזרוק זוג ישן של מכנסי קורדרוי בגוון ירוק בקבוק (שתמיד מצאתי די מזעזע). כמו בהמון מקרים בעבר, שמירת בגד ישן שהיה נראה לי מכוער בזמנו הוכיחה את עצמה כמשתלמת ברגעי משבר. החלטתי להפוך את מכנסי הקורדרוי הארוכים, הכבדים וחסרי הצורה למכנס קיצי קצרצר. עצם ההפיכה של בד עבה וחורפי כמו קורדרוי למכנס קצר ניטרל בו את כל מה שלא אהבתי והפך אותו למשהו חדש ומגניב, והכי חשוב- מקורי.
את המכנסיים החדשים שלי שילבתי עם חולצה מכופתרת מחנות יד שנייה וסנדלי עור חומים (שאני רכשתי כבר לפני שלוש שנים אבל בקיץ האחרון נראות על כפות רגליים בכל פינת רחוב).
את מראה הסבא-שיק השלמתי עם תיק עור חום וינטאג' שאני אוהב במיוחד ושעון ישן שלקחתי לאבא.

עוד משקפי שמש מושלמים של H&M

תודה לעומר על התמונות 

XOXO

BOBO

ניאון שבטי

לאמץ טרנד או לא- הפחד מלצאת קורבן אופנה.

אתחיל בלומר שלפי דעתי בעולם האופנה של ימינו כבר לא נשארה הרבה חשיבות למושג "טרנד".

מי שמבין יכול ללבוש מה שהוא רוצה- מכל תקופה, סגנון וצבע, ועדיין להראות שיקי ואופנתי.

אבל עולם האופנה כמנהגו נוהג, ומטעמים מסחריים עדיין מוכרים לכולנו טרנדים עונתיים ששוטפים את החנויות ונראים בכל מקום ועל כל אחד עד שבא לך להקיא עליהם. 

נכון לקיץ הזה- מדובר בטרנד צבעי הניאון.

בתור אחד שמעולם לא היסס לאמץ טרנדים ולשלב אותם בסגנון האישי שלי, דווקא עם צבעי הניאון נתקלתי ברתיעה מסויימת. לא חשבתי שהגוונים הזוהרים והצעקניים האלו יוכל להחמיא לי בצורה כלשהי או ליצור מראה שלא יראה קורבני.

כל זה היה עד שנתקלתי בגופייה בגוון הכתום-ניאוני הזה ב-H&M.

הכתום בצבע זרחני, אבל לא זוהר מדי, החמיא לסקלת הצבעים שלי בדיוק.

ביום שלבשתי אותה קיבלתי הרבה מחמאות על השיזוף החדש שלי (שלא באמת קיים).

גיזרת האוברסייז המושלמת של הגופיות של H&M מזמן כבר לא חדשה במלתחה שלי,

וכך אימצתי בחום את הפריט החרוש ביותר בארון שלי לקיץ הקרוב.

משמח אותי במיוחד לשלב את הגוון הכתום הניאוני עם טבעת טורקיז שרכשתי בשוק הפשפשים- הניגוד המוחלט בין הצבעים האלו מקפיץ את שניהם ויוצר מראה מדויק בעיניי.

בשילוב עם מכנסי השרוואל הנינוחים שקניתי במכירה ביתית, הסנדלים השחורים החרושים שלי (גם הם מ-H&M) ושרשרת חרוזי עץ תוצרת ביתית- להשלמת לוק יותר בוהמי, אני לוקח את הטרנד, משלב אותו בסגנון האישי שלי, ויוצר את המראה החביב עליי לקיץ הקרוב- מראה ניאון שבטי, Tribal neon.

השראה

 ke$ha

   

משקפי השמש המושלמים של הקולקציה נגד איידס של H&M           

                   

תיק גב שהכנתי כפרוייקט ללימודים. אהבתי את הגיזרה הבסיסית והפרקטית שנראית קצת כמו שק ישן.

משלים את המראה בצורה הכי נוחה ולא מתאמצת.

תודה לרומי על התמונות 

XOXO

BOBO